Sculpting|
Ceramics
Mariya Granovskaya
Art ceramics
מראשית הזמן, כולנו מחוברים לאמנות. אני פניתי לחימר לא כדי ליצור צורה כזו או אחרת אלא כדי ליצור משטח לצייר עליו. רציתי לברוח מהשלמות של הקנווסת הקווים הישרים והזוויות הישרות. דווקא הגסות היא המובילה אותי להנציח את העולם החולף בתנועת עפרון, כף היד, ידיים שמעצבות את החימר. הזיקוק של חוויות חיים, של כאב, שמחה , צער, בושה, ברכה ואהבה משוחזרים באמצעות האמנות ולובשים צורה חדשה ושוב מקבלים חיים.
בני האדם מתמודדים עם מלחמות, דיכוי, מהפכות וממשיכים לאהוב, לכאוב, לשמוח, לצחוק, להתווכח, ללמוד, ללמוד לשחק ולהגות – תמשיכו לחיות
There is a virus unique to mankind, which infected us since the time’s dawn — that is art. I turned to clay in pursuit of not as much a shape, but rather a surface for painting. Running away from the perfection that is canvas, the straight lines and right angles; rather, the rawness, the immediacy with which to capture the fleeting world, the natural movement of a pencil, wrist, hand shaping the clay. The refinement of lived experience, of pain, joy, grief, shame, delight, bliss, love — revived, relived in art, taking on a new shape and coming alive once more. Confronted with war, epidemic, oppression, revolution, humans keep on loving, grieving, rejoicing, laughing, quarreling, learning, wondering, playing, conceiving — keep on living!